רובין הוא טור דה כוח. אין להכחיש שרובין היא מעצמת פופ. ולמזלנו, היא חיננה אותנו בנוכחותה בסיור הדבש שלה. הסיור, שהחל אמש בברוקלין סטיל בניו יורק, היה לא פחות ממרהיב. מהרגע שעלתה לבמה, היה ברור שרובין שולט. היא שלטה על הקהל בקלות, וחגורה להיטים כמו 'Dancing on My Own' ו-'Honey'. אבל לא רק השירה העוצמתית שלה הפנטה אותנו - אלא גם הנוכחות הבימתית שלה. היא הפגינה ביטחון עצמי וכריזמה, מה שאי אפשר שלא לצפות בכל צעד שלה. אבל אולי הדבר המרשים ביותר בהופעה של רובין אמש היה האופן שבו היא הצליחה ליצור תחושת אינטימיות במקום כה גדול. למרות העובדה שהיא הופיעה בחדר מלא באנשים, היא גרמה לכל אחד ואחת מאיתנו להרגיש שאנחנו היחידים בחדר. זה סימן אמיתי של אמן אמן. אם יש לך הזדמנות לראות את רובין בסיור הדבש שלה, אל תחמיצו את זה. זו באמת חוויה שלא תעשה זאת
ג'ייק ויסוואנת
בורק סינג'י, Getty Images
רוקדים עם הכוכבים מספרי טלפון להצבעה 2016
קונצרטים אמורים להיות (וברוב המקרים, הם) מקום בטוח שבו מעריצים ומשתתפים מזדמנים כאחד יכולים להשתחרר מהלחץ ולאבד את עצמם במוזיקה. אולי אין אמן שמאמץ את הרעיון הזה יותר מרובין. בשלב מסוים במהלך סיור הדבש שלה עצרה בברקליס סנטר בברוקלין ב-19 ביולי, כשהיא שרה Dancing On My Own, המוזיקה מנותקת לחלוטין - אבל הקהל המשיך לשיר את הפזמון ההמנוני, מילה במילה, מאוחד על ידי כל- תחושה שכיחה מדי של ריקוד הכאב. רובין קיבלה את הכל בגאווה, ונתנה לעצמה חיבוק לפני שהפעימה הפועם הזו נכנסה שוב.
ירדן ניצוצות ירידה במשקל 2015
סנסציית הפופ השוודית הרגישה מזמן לא מוערכת בתחום הפופ, למרות שהיא שיכללה את מלאכת האלקטרו-פופ הקודח שגורם לך גם לבכות וגם לרקוד, וניתן לשמוע את השפעתה מאמני הפופ הצעירים של היום למרות חסרונה (המתסכל) של רובין שֶׁל שלט חוצות להיטי תרשים. אבל בסיור האני, היא קיבלה את התמורה שלה, במיוחד בהתחשב בכך שזו הייתה למעשה התחנה השנייה של הסיור בניו יורק, לאחר מופע כותרות במדיסון סקוור גארדן במרץ.
סיבוב ההופעות של Honey, בדומה לאלבום שהוא תומך בו, מרגיש משוחרר ורך, עם רגעים של רגש רותחת וקתרזיס כמעט דתי. אבל ככלל, הוא מעוצב ללא רבב ובנוי ללא דופי כדי להרגיש גם כמו אירוע מפואר וגם לילה אינטימי עם חברים, עם רובין כמנהיגה המטפחת של הלהקה. ההצגה מתנגנת כסיפור קולי של בילוי לילי: השריפה האיטית של הפותח שלח אל רובין משתנה מיד לדבש ההיפנוטי הוא השקט הפועם שלפני הסערה, לפני הלהיטים הנוצצים Indestructible ו-Hang With Me, כל אחד עם קצת גרוב משנות ה-70 , להרים את העניינים.
רובין בהופעה - לוס אנג'לס, קליפורניה מייקל טולברג, Getty Images
ככל שההצגה נמשכה, המהלכים החתומים של רובין הפכו ליותר ויותר תוססים ובומבסטיים, והיא באמת זרקה את זה במהלך Between the Lines ו- Love Is Free, שיא המועדון הקשה. ואז הגיע הקתרזיס הרגשי של הלילה: גיחה משולשת של Dancing On My Own, Missing U ו-Call Your Girlfriend, שבמהלכם ליבו ונשמתו של הסופר הזה עזבו את גופו, ואז חזרו, מכוסים בדמעות ונוצצים.
משמעות השיר של מיילי סיירוס נצנוץ
ההדרנים של התוכנית התנגנו כמו ירידה איטית של בילוי לילי מתפרע כשהמועדון ממשיך לשאוב, רק קצת יותר בעדינות. ההדרן השני התייחס למחשבות המודאגות שתמיד מתגנבות ב-4:00, עם בלדת האלקטרו הרודפת Human Being וקרוב יותר את Who Do You Love? להיות הרגעים הרגשיים המאופקים ביותר של התוכנית.
הכותרת של השיר האחרון של הערב היא בדרך כלל שאלה שקשה לענות עליה, אבל לברוקלין הייתה תגובה מהירה: אתה!, כולם צרחו לרובין ברמות רעש כמעט מחרישות אוזניים. זה טוב, כי גם אני אוהבת אותך, היא הגיבה, עם חיוך משמח על פניה. זה היה אחד הדברים הבודדים שהיא אמרה לקהל באותו לילה, אבל זה היה כל מה שצריך. רובין הוכיחה על הבמה שיצרה קשר עם אנשים דרך המוזיקה שלה שאחרים יכלו רק לשחזר. עכשיו, כל מה שהיא צריכה לעשות זה לרקוד איתם.
