OneRepublic, 'Native' - סקירת אלבום

'Native' של OneRepublic הוא אלבום בעל מבנה מקצועי המציג את הטווח המרשים של הלהקה. מהפתיח ההמנוני 'Counting Stars' ועד לבלדה העדינה 'If I Lose Myself', האלבום עמוס בלהיטים ידידותיים לרדיו. ההפקה היא מהשורה הראשונה, והביצועים הווקאליים של סולן ראיין טדר הם ללא דופי. בעוד שחלק מהמילים קצת נדושות, בסך הכל 'Native' הוא מאמץ מוצק של OneRepublic.

איימי סקיארטו

אינטרסקופ

סולן להקת OneRepublic, ריאן טדר, ידוע בתרומות שלו לכתיבת שירים עבור זמרים ומופעים אחרים (כמו ביונסה וג'ניפר לופז), אבל עלינו לזכור שהזמר מתמודד עם להקת פופ-רוק מצליחה והישגית משלו.

OneRepublic מחלק כמה מהמנגינות הקליטות והמתחשבות ביותר ביקום האלט רוק, והם מטמיעים את עצמם במוח שלך במשך שעות, ימים, שבועות וחודשים בכל פעם. רבים מהרצועות האחרונות שלהם, &apos יָלִיד ,&apos הם מהדומה לזה.

עם זאת, האלבום שומר על קצב איטי ויציב, שממנו הלהקה ממעטת לחרוג. זה ספוג הרבה משחק שמימי, אתרי והתעסקות עם EDM, שכרגע שולט במקום.

כמו כן, יראת כבוד של Tedder&aposs ל-U2 מורגשת בקלות וברור בחלק גדול של &aposNative,&apos ואנחנו בספק אם הוא ינסה להסוות זאת. אהבתו למחיאות ידיים כצליל אינסטרומנטלי שולטת גם בתקליט.

&aposNative&apos מתגאה בתווים של תקווה ובמילים מעוררות מחשבה, כמו גם במוזיקה נוגה. גם כשהדברים מרגישים קצת עגומים, אתה עדיין יכול לרקוד לזה.

1. &aposספירת כוכבים&apos
טדר מאמץ טון הצהרתי עם ההגשה הקולית שלו על המסלול. המפתחות הופכים את זה לרגע המכוון ביותר לריקודים שאתה הולך לקבל ב-&aposNative&apos וזו דרך נחמדה לתת טון, גם אם האלבום לא שומר על סוג זה של אנרגיית פופ.

2. &aposIf I Lose Myself&apos
שיר האמצע-טמפו, שהיה הסינגל השני של האלבום, בנוי על מתח קולי וקצת פלסטו מפוזר במיקס. זה מעוגן על ידי טדר אפוס מסירה רצינית וישרה. [ תקשיב כאן ]

3. &aposFeel Again&apos
הסינגל הראשון קליט בטירוף, ויש בו אנרגיה קהילתית, הודות לפזמון הרמוני ולביטי מחיאות הידיים, שבסופו של דבר נמצא בכל התקליט. זה גורם לכל ה'נשמות הבודדות' להרגיש לא כל כך בודדות. [ תקשיב כאן ]

4. &aposמה שרצית&apos
השיר סחר בגאווה במלנכוליה - -'אומרים שהאהבה הכי טובה היא מטורפת'-- ולמען האמת, הוא מעט מנומנם, מלבד כלי ההקשה השבטי הקל שמגדיר את השיר.

5. &aposI חי&apos
עוד אחד מכמה 'ג'אמים' בקצב מהיר יותר, לשיר הזה יש אנרגיה פאנקית וחיה, והוא משוחרר יותר מרבים מעמיתיו. זה גם מהנה יותר מכל רצועה אחרת בתקליט.

6. &aposLight It Up&apos
יש אווירת רוק של שנות ה-70 ב-&aposLight It Up,&apos שהוא לא סגנון חוזר בתקליט. הקול של Tedder&aposs ומחיאות הידיים עוברות דרך רצועת הצ'וגה צ'וגה הבלתי אופיינית הזו, שהיא אגרסיבית יותר מכל הצעה אחרת באלבום. יש לו מאוד U2 בהיקפו ובביצועו.

שחקנית שנראית כמו קריסטן סטיוארט

7. &aposCan'עצור&apos
לשיר יש כמה אלמנטים סינתיים, אבל הלהקה ממיסה את מבנה השירים החזק והאורגני שמגדיר את המנגינות שלהם לטובת תחבולות אולפני פופ. יש כאן גם מחיאות יד מעוטרות יותר. טדר לא מפחד ליצור קשר עם הצד הרגיש שלו או להראות אותו לשאר העולם.

8. &apos להתראות&apos
עוד פופ פסנתר מביט בנעליים מגיע בצורה של &aposAu Revoir.&apos מי צריך את Ambien כשאתה יכול להתמקם מתחת לכיסויי פוך, להכניס אוזניות לאוזניים תוך כדי השמעת שיר כמו השיר הזה ולהירגע לתוך מצב שלווה? אתה תגיע לאותה תוצאה, בלי ההנגאובר הכימי.

9. &aposBurning Bridges&apos
לרצועה הזו יש גם כמה שכבות סינתיות, כאשר טדר משתמש בטכנולוגיה ובתקציב האולפן העומד לרשותו כדי ליצור כמה צלילים רעננים דמויי ניקוד בשיר פופ.

10. &aposSomething I Need&apos
עד עכשיו, אתה מודע לכך שטדר לגמרי מתואם עם הצד המרהיב שלו, ויש עוד מזה כאן, אבל יש פה פזמון סופר פאנצ'י שמניע את השיר קדימה, נותן לו אווירה המנונית. גם הוא והלהקה טובים בזה.

11. &aposPreacher&apos
מרחבי וטבעי, השיר הוא בלדה רכה ומתוקה על סוג העושר שאי אפשר לבזבז. לא קל להבחין בין שתי צורות של עושר בחיים, אבל טדר מציב שאלות קיומיות כל כך כשהוא מספר את הסיפור הזה על סבו. ההרמוניה המקהלתית מעניקה לשיר תחושה רוחנית, כמו שצריך לשיר אותו בכנסייה.

12. &aposDon&apost הסתכל למטה&apos
Tedder&aposs פלסטו קל מרחף בחלל, כשהמוזיקה נבנית מאחוריו, ונותנת לשיר האינסטרומנטלי ברובו טון וגוון דמויי צלילים.

מהדורה מיוחדת:

13. &aposSomething&aposs חייב לתת&apos
עוד מחשבה על איך כסף לא אומר כלום כשיש לך זמן. יש במקהלה שירה מרובדת שיזכיר למאזינים נבונים את רמי זירו שנגמר מזמן. יש עושר אמיתי במסלול הזה.

14. &aposLife in Color&apos
יש לנו כאן שיר בהיר, נועז, כמעט קרנבלסקי. ההישג הגדול ביותר של טדר הוא שהוא מספר סיפורים אמן שיודע לעצב קרס. הוא עושה את שני הדברים האלה - וטוב - כאן.

15. &aposIf I Lose Myself&apos (אקוסטית)
כמה שירים יכולים להישמע מלאים יותר כשהם מפושטים, אבל זה מותר על המקרה עם &aposIf I Lose Myself&apos כשנותנים להם למיתרים. זה כמו מיני סימפוניה.

16. &aposWhat You Want&apos (אקוסטית)
השופע של השיר מזכיר לנו קצת את Snow Patrol. ושוב, טדר ושות'. השתמש במחיאות יד כמו כלי אמיתי.

17. &aposBurning Bridges&apos (אקוסטית)
חזרה רכה יותר ברצועה המוקדמת יותר, זה מאבד כל כוח למרות היותו אקוסטית.